אובדן של שן יכול להתרחש בעקבות עקירה, עששת נרחבת, מחלת חניכיים, חבלה או מצב שבו לא ניתן עוד לשקם את השן הטבעית. כאשר מדובר בשן קדמית, בדרך כלל הרצון להשלים אותה במהירות ברור גם מסיבה אסתטית. לעומת זאת, כשחסרה שן אחורית שאינה נראית בחיוך, קל יותר לדחות את הטיפול ולחשוב שאפשר להסתדר בלעדיה.
אלא ששן חסרה אינה תמיד רק עניין אסתטי. במקרים מסוימים, השארת המרווח לאורך זמן עלולה להשפיע על השיניים הסמוכות, על הסגר ועל עצם הלסת באזור. מצד שני, לא כל שן חסרה מחייבת בהכרח טיפול זהה או השלמה מיידית. ההחלטה תלויה במיקום השן, במספר השיניים החסרות, במצב השיניים שנותרו, בסגר, בכמות העצם ובמצבו הכללי של הפה.
לכן, כאשר חסרה שן, מומלץ לבחון את המצב כחלק מתכנון שיקומי כולל ולא רק כבעיה נקודתית של החלפת שן אחת.
מה עלול לקרות כאשר נשארים עם שן חסרה?
השיניים בפה פועלות כמערכת אחת. לכל שן יש קשר לשיניים הסמוכות ולשן שנמצאת מולה בלסת הנגדית. כאשר שן אובדת, האיזון באזור עשוי להשתנות בהדרגה.
תזוזה של השיניים הסמוכות
השיניים הסמוכות למרווח יכולות עם הזמן לנטות או לנוע לכיוון האזור שבו חסרה השן. מידת השינוי אינה זהה אצל כולם, אך כאשר מתרחשת תזוזה היא עלולה לשנות את המרווח הקיים ולהקשות בהמשך על ביצוע שיקום מתאים.
בקיעת יתר של השן הנגדית
כאשר שן בלסת אחת מאבדת את המגע עם השן שהייתה מולה, היא עשויה לעבור עם הזמן שינוי במיקומה ולבקוע יותר לכיוון המרווח. במקרים מסוימים הדבר עלול להשפיע על הסגר ולהפוך את השיקום העתידי למורכב יותר.
שינויים בסגר ובפיזור עומסי הלעיסה
אובדן שן משנה את נקודות המגע בזמן לעיסה. כאשר חסרות מספר שיניים או כאשר החסר נמצא באזור משמעותי מבחינה תפקודית, שיניים אחרות עלולות לשאת בחלק גדול יותר מהעומס.
לכן בתכנון הטיפול חשוב לבחון לא רק כיצד “למלא את הרווח”, אלא כיצד להחזיר לפה מערכת מאוזנת שבה כוחות הלעיסה מתחלקים בצורה נכונה. זהו אחד התפקידים המרכזיים של מומחה לשיקום הפה, המתכנן את השיקום מתוך הסתכלות על מכלול השיניים, הסגר, החניכיים והצרכים התפקודיים והאסתטיים של המטופל.
מה קורה לעצם במקום שבו חסרה שן?
שורשי השיניים נמצאים בתוך עצם הלסת. לאחר עקירת שן מתחיל באזור תהליך טבעי של שינוי וספיגה של העצם שתמכה בה. מידת השינוי משתנה מאדם לאדם ותלויה בין היתר במיקום השן ובמצב העצם והרקמות.
לעובדה זו יש חשיבות כאשר שוקלים בעתיד לבצע שתל. כדי להחדיר שתל דנטלי יש צורך בכמות ובאיכות עצם שיאפשרו לו בסיס יציב. כאשר קיים מחסור משמעותי בעצם, ייתכן שיהיה צורך לבצע תחילה או במקביל השתלת עצם כדי ליצור תנאים מתאימים להשתלה.
זו אחת הסיבות לכך שלא כדאי להניח מראש שאפשר יהיה לבצע שתל בכל שלב ובאותם תנאים. לאחר אובדן שן מומלץ להיבדק ולתכנן את האפשרויות העתידיות, גם אם עדיין לא התקבלה החלטה לבצע את השיקום מיד.
האם חייבים להשלים כל שן חסרה?
לא בהכרח.
ההחלטה אם להשלים שן חסרה תלויה במכלול גורמים. יש הבדל בין שן קדמית לשן אחורית, בין חסר של שן אחת לחסר של מספר שיניים, ובין מטופל בעל סגר יציב ושיניים בריאות לבין מצב שבו כבר קיימות בעיות נוספות בפה.
לדוגמה, יש מצבים שבהם חסר של שן מסוימת אינו גורם להפרעה משמעותית בתפקוד ואפשר לשקול גם מעקב. לעומת זאת, במקרים אחרים השארת המרווח עלולה לפגוע בלעיסה, להשפיע על השיניים הסמוכות או ליצור שינוי בסגר.
לכן אין תשובה אחידה לשאלה “האם חייבים להשלים שן חסרה?”. ההחלטה צריכה להתקבל לאחר בדיקה קלינית וצילומים ובהתאם לתכנון הכולל של הפה.
אילו אפשרויות קיימות להשלמת שן חסרה?
קיימות מספר אפשרויות שיקום, והבחירה ביניהן מתבצעת בהתאם למצב הפה ולצרכים של המטופל.
שתל דנטלי וכתר
אחת האפשרויות המקובלות להשלמת שן בודדת היא השתלת שיניים. השתל מוחדר לעצם הלסת ומשמש כתחליף לשורש השן. לאחר קליטתו מבוצע מעליו השיקום הכולל מבנה וכתר המדמה את השן הטבעית מבחינת הצורה והתפקוד.
יתרון מרכזי של שתל בהשלמת שן בודדת הוא שניתן לשקם את החסר מבלי להישען על השיניים הסמוכות. עם זאת, התאמה להשתלה תלויה במצב הבריאותי, מצב החניכיים, כמות העצם, מיקום החסר וגורמים נוספים.
במקרים מתאימים ניתן להשתמש בשיקום הסופי גם בכתר זירקוניה, חומר קרמי המאפשר שילוב בין חוזק לתוצאה אסתטית. סוג הכתר נבחר בהתאם למיקום השן, לסגר ולדרישות התפקודיות והאסתטיות.
גשר דנטלי
אפשרות נוספת היא גשר, שבאמצעותו השן החסרה מושלמת בעזרת שיקום הנתמך בדרך כלל בשיניים הסמוכות למרווח.
גשר יכול להוות פתרון מתאים במקרים מסוימים, במיוחד כאשר ממילא קיים צורך לשקם את השיניים הסמוכות. מנגד, כאשר השיניים משני צדי המרווח בריאות ושלמות, ייתכן שדווקא שתל יאפשר להשלים את השן ללא צורך בהשחזתן.
לכן הבחירה בין גשר לבין שתל אינה נעשית רק לפי השאלה איזה טיפול “טוב יותר”, אלא לפי מצב השיניים, העצם, החניכיים והסגר אצל המטופל הספציפי.
פתרונות נשלפים
כאשר חסרות מספר שיניים, או כאשר מסיבות רפואיות, אנטומיות או אחרות אין אפשרות לבצע שיקום קבוע, ניתן במקרים מסוימים להיעזר גם בתותבת חלקית נשלפת.
גם כאן, סוג השיקום המתאים נקבע כחלק מתכנית כוללת ולא על סמך מספר השיניים החסרות בלבד.
מה עושים כאשר עבר זמן רב מאז שהשן נעקרה?
גם כאשר השן חסרה במשך שנים, אין פירוש הדבר שלא ניתן לשקם אותה. עם זאת, לפני קבלת החלטה יש לבדוק מה התרחש באזור מאז אובדן השן.
בבדיקה ניתן להעריך, בין היתר:
- מהי כמות העצם שנותרה באזור.
- האם השיניים הסמוכות זזו או נטו לכיוון המרווח.
- האם חל שינוי במיקום השן הנגדית.
- מה מצב החניכיים.
- האם נותר מספיק מקום לביצוע השיקום.
- כיצד החסר משפיע על הסגר ועל יתר השיניים.
במקרים שבהם חסרה עצם ניתן לעיתים לבצע בניית עצם כחלק מתהליך ההכנה להשתלה. לכן גם חסר שן ותיק אינו בהכרח מונע השתלה, אך ייתכן שהטיפול יהיה מורכב יותר לעומת מצב שבו קיימים תנאים מתאימים מלכתחילה.
שן חסרה בלסת העליונה – מתי הרמת סינוס יכולה להיות רלוונטית?
כאשר מדובר בשיניים האחוריות בלסת העליונה, קיים שיקול אנטומי נוסף: הסינוס המקסילרי נמצא מעל אזור השיניים הטוחנות והמלתעות העליונות.
לאחר אובדן שיניים באזור זה יכולה להישאר במקרים מסוימים כמות עצם שאינה מספיקה להצבת שתל באורך ובמיקום המתוכננים. אם בבדיקות ההדמיה מתברר שאין מספיק עצם, ניתן במקרים המתאימים לבצע הרמת סינוס כדי להוסיף עצם באזור וליצור בסיס מתאים יותר לשתל.
לא כל מטופל שחסרה לו שן אחורית עליונה זקוק להרמת סינוס. ההחלטה מתקבלת רק לאחר בדיקה וצילום מתאים ובהתאם לכמות העצם הקיימת ולתכנון ההשתלה.
האם יש הבדל בין השלמת שן קדמית לשן אחורית?
כן. בעוד שבשני המקרים חשוב להחזיר תפקוד תקין, הדרישות מהשיקום יכולות להיות שונות.
בשן קדמית קיימת בדרך כלל חשיבות רבה במיוחד למראה השן, לצבע, לצורה, לקו החניכיים ולאופן שבו השיקום משתלב בחיוך. באזור האחורי מופעלים כוחות לעיסה משמעותיים ולכן יש לתת דגש רב לעמידות השיקום, לסגר ולחלוקת העומסים.
תכנון נכון לוקח בחשבון את שני ההיבטים: תפקוד ואסתטיקה, בהתאם למיקום השן ולמאפייני המטופל.
למה חשוב לתכנן את השיקום ולא רק להחליף את השן?
כאשר חסרה שן אחת, טבעי להתמקד במרווח שנוצר. אולם שיקום איכותי צריך להתייחס למערכת כולה.
יש לבדוק את מצב השיניים הסמוכות, החניכיים והעצם, את האופן שבו הלסתות נסגרות, את כוחות הלעיסה ואת הצרכים העתידיים של המטופל. במקרים שבהם קיימות מספר בעיות במקביל, ייתכן שיהיה צורך לבנות סדר טיפולים שבו כל שלב מכין את התנאים לשלב הבא.
תכנון אצל מומחה לשיקום הפה מאפשר לבחון מראש את התוצאה הסופית הרצויה ורק לאחר מכן לקבוע אם נכון להשלים את השן באמצעות שתל, גשר או פתרון אחר.
שאלות נפוצות על שן חסרה
כמה זמן אפשר להישאר עם שן חסרה?
אין פרק זמן אחיד שמתאים לכל המטופלים. שינויים בעצם ובמיקום השיניים יכולים להתרחש בהדרגה, וקצבם משתנה בין אנשים. לכן גם אם לא מתכננים לבצע טיפול באופן מיידי, מומלץ להיבדק ולהבין מהן האפשרויות ומה המשמעות של דחיית השיקום במקרה הספציפי.
האם שן חסרה יכולה לגרום לשיניים אחרות לזוז?
כן, הדבר יכול להתרחש. שיניים סמוכות עשויות לנטות או לנוע לכיוון המרווח, והשן שממול יכולה במקרים מסוימים לבקוע לכיוון האזור שבו חסרה השן. מידת השינוי אינה אחידה אצל כל המטופלים.
האם תמיד אפשר לשים שתל במקום שן חסרה?
לא תמיד באופן מיידי. ההתאמה להשתלה תלויה בין היתר בכמות ובאיכות העצם, מצב החניכיים, מיקום החסר ומצבו הבריאותי של המטופל. כאשר קיים מחסור בעצם ניתן במקרים מסוימים לבצע טיפול מקדים לבניית עצם.
מה עדיף לשן חסרה – שתל או גשר?
אין פתרון אחד שמתאים לכולם. כאשר השיניים הסמוכות בריאות, שתל עשוי לאפשר השלמה של השן ללא השחזה שלהן. במקרים אחרים, למשל כאשר השיניים הסמוכות ממילא זקוקות לשיקום, גשר יכול להיות אפשרות מתאימה. ההחלטה מתקבלת לאחר בדיקה ותכנון אישי.
לסיכום
שן חסרה אינה בהכרח בעיה אסתטית בלבד. אובדן שן יכול להשפיע עם הזמן על העצם, על מיקום השיניים האחרות ועל הסגר, אך היקף ההשפעה שונה ממטופל למטופל. גם האפשרות המתאימה להשלמת השן אינה אחידה: בחלק מהמקרים ניתן לבצע שתל וכתר, במקרים אחרים גשר או שיקום אחר, ולעיתים אפשר גם להחליט שאין צורך בהתערבות מיידית.
השלב החשוב הוא אבחון ותכנון של השיקום מתוך הסתכלות על הפה כולו. כך ניתן לבחור את הפתרון המתאים ביותר מבחינה תפקודית, בריאותית ואסתטית ולשמור ככל האפשר על יציבות השיניים והסגר לאורך זמן.
