מחלת חניכיים – מה זה אומר?
מחלות חניכיים הן קבוצת מחלות שפוגעות במנגנון התמיכה של השיניים. הגורמים העיקריים למחלות אלה הם חיידקים הנצמדים לשן ויוצרים רובד דנטלי (פלאק). זאת, יחד עם התגובה של מערכת החיסונית לאותם חיידקים גורמים להרס רקמתי ובסופו של דבר, לאיבוד שיניים. נכון הדבר כי מחלות חניכיים פגעות בעיקר במבוגרים אך למעשה הן יכולות להופיע בכל גיל.
מחלת חניכיים – סימנים ראשונים לאבחון
ריח רע מהפה – מאפיין של המחלה הפריודנטלית בכל שלביה ובהרבה מקרים מהווה את סממן האזהרה הראשון.
נפיחות – נפיחות עלולה להצביע על בצקת ובמצבים מתקדמים יותר, אפילו על מורסות בחניכיים.
דימום – ברוב המקרים בהם מאובחנת מחלת חניכיים, קיים דימום בעת הצחצוח, לעיסת מזון קשה או דימום ללא גירוי כלל.
רגישות לקור, לחום ולמתיקות – סממן זה נובע מנסיגת חניכיים הגורמת לחשיפת השורש שאינו מכוסה באמייל המגן מפני רגישויות לגורמים אלה.
סימנים מתקדמים למחלת חניכיים
כאב – כאב בחניכיים מעיד על מחלת החניכיים במצב מתקדם ובמקרה זה יש צורך לרוץ אל רופא השיניים באופן מיידי.
ניידות שיניים (שיניים מתנדנדות) – תופעה זו מעידה על מצב מתקדם של נסיגת חניכיים ופגיעה ממשית בתמיכת העצם בשן, הגורמת להתנדנדות השינייים במהלך לעיסה.
פתיחת מרווחים ונדידת שיניים – שוב, סימנים מתקדמים ובולטים למראה למחלת חניכיים, אך לעתים יכולה להיות גם תלונה ראשונה של מטופל שלא הבחין בבעיות החניכיים שלו בעבר.
"שיניים ארוכות" – השיניים נראות ארוכות מבעבר עקב אובדן תמיכה של העצם. מצב זה מעיד על מחלת שיניים מתקדמת ואף מהווה שינוי חיצוני במראה השיניים ופגיעה אסתטית.
הגורמים המשפיעים על החניכיים:
1. עישון – לעישון השפעה הרסנית על מצב החניכיים שלנו. העישון גורם לזרימת דם מופחתת לחניכיים ובכך מצמצם את אספקת החמצן וחומרי ההזנה לתאים, זאת בנוסף להשפעה הרעילה על תאי מערכת החיסון הנלחמים בחיידקים ובתוצריהם. העישון מזרז את התקדמותן של מחלות חניכיים ותורם להתפתחותן. הניקוטין ומגוון רחב נוסף של חומרים כימיים הנשאפים בזמן העישון גורמים לנוכחות החיידקים על החניכיים להיות הרסנית במיוחד. עישון של עד עשר סיגריות ביום מעלה את ההסתברות לחלות במחלת חניכיים לפי שלושה ואילו עישון של עשר סיגריות ומעלה מעלה את ההסתברות לפי שישה. במילים אחרות – חדלו לעשן!
2. נטייה גנטית – כמו מחלות רבות אחרות, גם מחלות החניכיים קשורות בגנים מסוימים שכיום ניתנים לזיהוי מוקדם. על פי ההערכה, כשלושים אחוזים מהאוכלוסייה נושאים גנים כאלה וסיכוייהם לחלות הם פי שישה מאשר אוכלוסייה שאינה נושאת את הגנים הללו. יחד עם זאת, לא כל בעלי הנטייה הגנטית אכן ילקו במחלה, לשם כך יש צורך גם בגורם מקומי – הרובד הדנטלי. שילוב של שני הגורמים או יותר (עישון!) יוביל למחלת חניכיים הרסנית. זו הסיבה מדוע נודעת חשיבות רבה לאיתור מוקדם של הגנים הקשורים במחלה, אז יהיה האדם מודע לסיכון וינקוט בפעולות מניעה שונות, כל זאת בהתייעצות עם רופא השיניים שלו.
3. סכרת – מחלת הסוכרת נגרמת כתוצאה מליקוי במערכת של בקרת הסוכר בגוף וברמות הורמון האינסולין בדם. מחלת הסוכרת גורמת לשינויים במספר מערכות בגוף, בעיקר במערכות כלי הדם. פגיעה זו, בשילוב עם פגיעה המערכת החיסונית שאף היא נפגעת במחלת הסוכרת, יוצרת סיכון גבוה יותר ללקות במחלת חניכיים. המחקרים מראים כי שכיחות מחלות החניכיים בקרב חולי סכרת עולה עם הגיל וככל שהמחלה ותיקה יותר. אם כך, הטיפול במחלות חניכיים בקרב חולי סכרת יתבצע במקביל לאיזון רמות הסוכר בגוף. בחלק מהמקרים יש לשלב אנטיביוטיקה כתוספת לטיפול השגרתי. על אף כל זאת, יש לדעת כי טיפול נכון במחלת חניכיים וריפוי דלקות חניכיים עשויים לשפר את איזון מחלת הסוכרת באופן משמעותי.
4. תרופות – ישנן מספר תרופות המשפיעות על החניכיים באופן ישיר ובדרך כלל גורמות להגדלה ניכרת שלהן. הבולטות בין התרופות הן אלה המשמשות לטיפול בחולי לב מקבוצת חוסמי ביתא, תרופות למניעת דחייה של איברים מושתלים ותרופות לטיפול באפילפסיה. בקרב המטופלים בתרופות אלה יש להקפיד על היגיינה אוראלית הקפדה יתירה ולהיות תחת פיקוח וטיפול פריודנטליים. במקרים מסוימים מומלץ לבצע כריתה כירורגית של רקמות החניכיים העודפות מסיבות בריאותיות ואסתטיות.
