עששת

עששת בשיניים היא מחלה דנטלית הגורמת ריקבון והרס של השיניים על ידי חיידקים. למעשה, עששת היא המחלה הנפוצה ביותר ביותר בעולם לאחר הצטננות, וגורמת לכאב, אי נוחות, בעיות לעיסה וטחינה, דיבור ובאסתטיקת החיוך.
ההערכות מדברות על כך ש- 99% מאוכלוסיית העולם סובלת מעששת ברמה זו או אחרת. הסיבות לכך הן מגוונות ומתחילות מתורשה, דרך תזונה לקויה, היבטים סביבתיים, אקולוגים, וכלה בשמירה על היגיינת הפה והשיניים.

מבנה השן

על מנת להבין את אופן פעולתה של מחלת העששת אנו צריכים להבין כיצד השן בנויה.
ובכן, השן מורכבת משני חלקים עיקריים:

כותרת השן – אותה אנחנו רואים.
שורש השן – החבוי מעינינו (במקרה טוב…)

הכותרת מחולקת לשכבות כאשר השכבה החיצונית העוטפת את הכותרת היא שכבת האמייל שהוא החומר הקשה ביותר בגוף, אפילו יותר מהעצמות. הסיבה לכך שהשן עטופה בחומר כל כך קשה הוא הצורך להגן על החומר הפנימי של השן. ללא הציפוי, חומר השן היה נשחק באופן טבעי כתוצאה מפעולות כמו לעיסה וטחינה. כאשר חיידקי העששת מתקיפים את השן, האמייל הוא "הקיר" הראשון בו הם נתקלים.
מתחת לאמייל מצויה שכבת השינן (דנטין).

השינן הוא החומר העיקרי הממלא את חלל השן, מהכותרת ועד השורש והוא רך יותר מהאמייל אך חזק כמו עצם. הוא מורכב ממיליוני צינוריות מיקרוסקופיות אשר מובילות אל מוך השן – השכבה השלישית הפנימית ביותר המרכיבה את השן. המוך הוא למעשה העצב שבתוך השן והוא השכבה הפגיעה ביותר.

כעת נעבור לתיאור שורש השן. חלק זה, תפקידו לעגן את השן בתוך עצם הלסת. השורש מורכב ברובו משינן, פרט לשכבה דקה המכסה את פני השטח החיצוני ונקראת צמנטום. הרקמות התומכות בשורשים נקראות הפריודונטיום והן כוללות את הסיבים המקשרים בין הצמנטום לעצם, את החניכיים ואת העצם התומכת בשיניים.

תסמינים לעששת בשיניים

לעששת מוקדמת ייתכן שלא יהיו כלל תסמינים. מאוחר יותר, כאשר הריקבון התפשט דרך האמייל, השיניים עלולות להיות רגישות למזונות או למשקאות מתוקים, חמים או קרים.

העששת גורמת להפרעה בדיבור ובלעיסה, לכאב ולחוסר הנוחות. בנוסף היא פוגעת באסתטיקה של הפנים, ובעיקר של החיוך.

העששת היא מחלה נפוצה ביותר. מחלה זו היא אחת הסיבות העיקריות לאובדן של שיניים (ולצורך בהשתלות שיניים) והיא מחייבת טיפול מקצועי של רופא השיניים. אם בעבר המחלה נחשבה כמחלה כרונית שלא ניתן לרפא, היום לרפואה המתקדמת יש דרכים להפוך את הקערה על פיה ואף למנוע את העששת.

סתימה וטיפול שורש

בשלב הראשון של מחלת העששת החיידקים מפרישים חומצות המביאות לבריחת הסידן מהשן. בדרך זו זגוגית השן נמסה ונוצר חור אשר נסתם על ידי רופא השיניים בעזרת חומר מילוי. טיפול זה הוא הבסיסי ביותר ורוב האנשים עברו או יצטרכו לעבור אותו בעתיד.
בשלב השני של מחלת עששת החיידקים חודרים אל שכבות השן, מאכלים אותן ומגיעות עד למוך כלומר, לעצב השן, ויוצרים דלקת המחייבת טיפול שורש. במידה ומחלת העששת לא מטופלת יכולים החיידקים לפגוע לא רק בשיניים אלא גם בחניכיים ובשאר הרקמות התומכות בשן.

סוגי עששת בשיניים

אנו מבחינים בכמה סוגי עששת בשיניים:

• עששת של משטחים חלקים.
• עששת חריצים וחרירים.
• עששת שורשים.
• עששת של גיל הילדות המוקדמת.

לאדם הרגיל אין יכולת לזהות את סוג העששת בה הוא לוקה ואבחנה זו שמורה לרופא השיניים.

אבחון עששת בשיניים

רופא השיניים יחפש אחר עששת בכל ביקור שלכם במרפאת השיניים. בין אם מדובר בביקור שיגרתי, או כתוצאה מכאב. רופא השיניים יחפש חורים בשיניים ונזקים אחרים באמצעות כלי מיוחד שנקרא Explorer. הבעיה היא שלעיתים קרובות הכלי לא יזהה חורים שנמצאים בראשית דרכם. לפעמים, ה-Explorer יכול לגרום לנקב באמייל. מה שעלול לאפשר לחיידקים שגורמים לחורים בשיניים, להתפשט לשיניים הבריאות.

לאחרונה פותחו כלים חדשים יותר לזיהוי העששת. מכשירים אלה שימושיים במצבים מסוימים, והם לא גורמים להתפשטות של הריקבון. הדרך הנפוצה ביותר לזיהוי העששת היא באמצעות נוזל צבעוני. הרופא מפזר נוזל צבעוני לא רעיל על גבי השיניים של המטופל ולאחר מכן שוטף את הנוזל במים. הנוזל הצבעוני נשטף מהאזורים הבריאים, אבל נדבק לאזורים שבהם יש ריקבון.

יש רופאי שיניים שמשתמשים גם במכשירים עתירי ידע כגון לייזרים, כדי לזהות עששת. בתנאים רבים מכשירים אלה יכולים לזהות עששת בשלב מוקדם מאוד כך שניתן יהיה לטפל בה ולהכחיד את המחלה לחלוטין.

חשיבות השמירה על השיניים

חובה לשמור ולא להזניח את הטיפול בחניכיים ובשיניים. כאשר העששת התוקפת את השיניים אינה מטופלת כיאות, היא עלולה לזהם את רקמת המוך ולהביא למות העצב העובר במרכזה של השן. כאשר העששת חודרת ומגיעה עד לרקמת המוך מרגישים בדרך כלל כאב.
כאב זה יכול להיות ספונטני, קבוע או לסירוגין, ועלול להופיע בזמן אכילה או שתיית משקאות חמים, קרים ומתוקים. אין אדם שאינו מתעב כאב שיניים שכן זה מחובר אל מערכת העצבים הרגישה של הלסת ואינו מרפה.

כאשר המוך חולה, יש צורך בסילוקו. תעלת השורש צריכה להיות מנוקה היטב ולהיסתם בחומר מילוי. לפרוצדורה זו קוראים "סתימת שורש."
גם הזנחת הטיפול בחניכיים יכול להוביל לדלקת חניכיים ולנסיגת חניכיים, דבר אשר מאפשר לחיידקים להתפשט אל עבר העצם. כתוצאה מהרס העצם מאבדות השיניים את התמיכה שלהן, דבר העלול להוביל לניידות שיניים ולאובדנן.

אנו רואים כי עששת פוגעת בכולם, בכל רבדי השן ובכל גיל. לכן, החשיבות היחידה שיש למידע מסוג זה היא ההכרה בצורך למנוע עששת ולקבוע סדר יום דנטלי הכולל צחצוח, נקיון חניכיים יסודי וביקור תקופתי אצל רופא השיניים והשיננית.

בחירת משחת שיניים עתירת פלואור, צחצוח יעיל, חוט דנטלי, שטיפת פה ותזונה נכונה, כל אלה משפיעים על התפתחות רובד החיידקים והתפתחות העששת. הזנחה, התעלמות והסתמכות על חוזק תורשתי בלבד יובילו לטיפולי שיניים רבים, ומיותרים.

למידע נוסף על עששת בשיניים וקביעת תור – צרו עמנו קשר >>