עקירת שן בינה תחתונה קרובה לעצב

שיני הבינה הן האחרונות שיוצאות לאוויר ונמצאות בחלק האחורי של הפה

על פי רוב, צומחות בפינו 4 שיני בינה – אחת בכל פינה של הפה, בעשור השני והשלישי של חיינו, רק לאחר שכל 28 השיניים הבוגרות כבר צמחו והתבססו היטב.

מפני שבמקרים רבים שיני הבינה גורמות לצפיפות יתר בפה כך שהן מתקשות לצמוח כראוי או מפריעות לשיניים האחרות, העקירה של שיני בינה היא טיפול שכיח וידוע מאוד. אך העובדה הפחות ידועה היא שזהו גם אחד הטיפולים המסוכנים ביותר בתחום רפואת השיניים.

הסיכון העצבי שקיים בעקירה

כמו בכל ניתוח או פעולה כירורגית, גם עקירה של שן בינה כרוכה בסיכונים ובסיבוכים אפשריים:

1. דימום
2. זיהום
3. הגבלה בפתיחת הפה

אך כאשר מדובר בעקירה של שן בינה תחתונה, יש להוסיף לרשימת הסיכונים את האפשרות לפגיעה עצבית.

שורשיהן של שיני הבינה התחתונות ממוקמים פעמים רבות בסמיכות לעצב המנדיבולרי, (mandibular nerve) אשר אחראי על העברת התחושה לשפה התחתונה, ולעצב הלינגואלי (lingual nerve) אשר מעביר את התחושה ללשון. לכן, הסיכון לפגיעה עצבית הוא גבוה יותר כאשר מדובר בעקירת שן בינה תחתונה. עם זאת, כאשר קיימת אינדיקציה רפואית לכך שנדרשת עקירת שן בינה תחתונה, מומלץ לעשות זאת.

מתי תידרש עקירת שן בינה תחתונה?

במצבים שבהם אין לשיני הבינה די מקום לבקוע באופן תקין, הן נשארות כלואות מתחת לחניכיים, באופן חלקי או מלא, או צומחות בזוויות לא תקינות. מצבים אלה גורמים לזיהומים, לנפיחויות ולנזקים לשיניים סמוכות כמו דלקת חניכיים או עששת והפתרון הוא עקירה .

כאשר מחליט רופא השיניים שיש לבצע עקירה של שן בינה הקרובה לעצב, בשלב הראשון הוא מעריך את מידת המורכבות של ההליך – ישנן שיני בינה שניתן לעקור אותן בהליך פשוט וכאלה שדורשות התערבות של מומחה.

הערכת מידת המורכבות מתבצעת באמצעות צילומי רנטגן , לעיתים אף צילום CT, אשר מבהירים:

1. את עומק הכליאה
2. את זווית הצמיחה
3. מהי מידת הקרבה לעצב המנדיבולרי
4. מהי מידת הקרבה לגבולה התחתון של הלסת
5. האם נגרם נזק לשן סמוכה ואם כן, מהו היקפו
6. הימצאותן של ציסטות ומצבים פתולוגיים אחרים שידרשו טיפול

החדשות הטובות

למרות הסיכון לפגיעה עצבית, הספרות הרפואית מדווחת על קיומו רק באחוז נמוך מהמקרים (בין 1% ל-2%). אדם שחווה פגיעה עצבית עלול לחוש ירידה בתחושה בשפה התחתונה, או בחלקה, בשיניים הסמוכות לאזור המנותח ובסנטר. מן הראוי לציין כי הפרעה זו היא אך ורק חושית ואיננה משפיעה על תנועתיות השפתיים. יתר על כן, מבין אלה שמדווחים על הפרעה בתחושה, 90% חווים שיפור הדרגתי ואף שיפור מלא במקרים רבים.

פתרונות חלופיים

במקרים מסוימים, כאשר מתברר שיש קרבה רבה מדי בין שורשי שן הבינה והעצב המנדיבולרי ולכן קיים סיכוי ממשי לפגיעה עצבית, ימליץ הרופא על קיטום חלקי של השן, הליך שקרוי קורונקטומי או קיטוע כותרת.

בהליך זה, חלקה החיצוני והעליון של השן נעקר וחלקה הפנימי, הקרוב לעצב, נותר בלסת. כך מוסר חלק השן שגורם לנזקים ונמנע הסיכון הנובע מהוצאה של שורשי השן. עם זאת, קורונקטומי מתאים רק למספר מוגבל של מצבים קליניים ויש לבצעו רק בהמלצתו של רופא מומחה.

לסיכום, המורכבות הרבה הכרוכה בעקירה של שן בינה תחתונה מצריכה טיפול של איש מקצוע מיומן ומנוסה מאוד, לא רק במתן הטיפול הנדרש אלא גם בהתמודדות עם סיבוכים אפשריים.

לפרטים וקביעת תור במרפאת המומחים של פרופ' מיזיריצקי צרו קשר באתר או התקשרו לטלפון 03-6449139 ונשמח לעמוד לרשותכם.