האם מותר או אסור לעשות טיפולי שיניים בתקופת ההריון?
היריון הוא תהליך טבעי הדורש היערכות בריאותית מיוחדת. על האישה ההרה לשמור על עצמה ועל בריאותה לא רק למענה אלא גם למען העובר שלה. כאשר מדובר בבריאות, גם למצב הפה והשיניים יש חשיבות רבה בהחלט.
במהלך ההיריון גם האישה ההרה וגם רופא השיניים שלה נדרשים להתייחסות מיוחדת בכל מה שקשור להיגיינת הפה וגם טיפולי שיניים בהריון במידה ויידרשו. לכן, אישה בהיריון מחויבת להודיע על כך לרופא שיניים שלה.
ארבעים השבועות של ההיריון מחולקים לשלושה שלישים, כאשר השליש הראשון הוא הרגיש ביותר ובו מומלץ לעשות טיפולי שיניים מניעתיים כגון ניקוי שיניים על ידי שיננית או טיפולי עזרה ראשונה בלבד, למשל במקרה של כאבי שיניים בהריון. בשלב זה כדאי להשתדל ולהימנע מטיפולי שיניים שגרתיים על מנת שלא להוסיף שום גורם סיכון לסיבוכים בהתפתחות העובר.
השליש השני נחשב לטוב ולנוח ביותר על מנת לבצע טיפולי שיניים מכל סוג שהוא, כל זאת תחת פיקוח רופא השיניים ובתיאום עם רופא הנשים של האישה ההרה.
בזמן הריון, כמות קטנה של חיידקים אשר בכל מצב אחר הייתה גורמת לדלקת קלה בחניכיים, עלולה להוביל לתגובה דלקתית חריפה. הצחצוח מכאיב, החניכיים הופכות רגישות. אומנם אישה בהיריון אינה עומדת בסיכון גבוה לחלות במחלות זיהומיות אך העובר שברחמה דווקא כן. דברים שכדאי לדעת אודות הפה בזמן היריון: כיצד מצחצחים למרות הבחילה ועל הקשר בין הנקה לבין הפה של הילדון שבדרך.
הריון אינו בהכרח המצב הנוח ביותר אך הוא אינו מחלה. יחד עם זאת, אין ספק כי מדובר במצב מיוחד בעל השלכות מיוחדות שחלקן בעלות משמעות בקשר לטיפולי שיניים והיגיינת הפה.
תהליך ההריון גורם לשינויים זמניים בתפקוד הגוף של האם, כאשר חלק משינויים אלה משפיעים גם על בריאות הפה שלה. כאשר אישה בהריון עוברת טיפול שיניים היא לא לבדה, איתה על כסא הטיפולים נמצא גם העובר, הילד או הילדה לעתיד, ויש לקחת אותו בחשבון.
צד נוסף להריון הוא העניין והרגישות שנשים חוות ביחס לגופן המשתנה ולבריאותו של העובר. עובדה זו הופכת את תקופת ההיריון לזמן מושלם על מנת להעביר מידע המועיל לטיפול מונע לשיניהם.
אישה בהריון אינה נמצאת בסיכון גבוה יותר להידבק במחלות זיהומיות אך העובר שברחמה דווקא כן. לכן, קביעת תור במרפאת השיניים מומלצת כאשר אין ילדים נוספים בסביבה, זאת על מנת לצמצם את הסיכוי להדבקות העובר במחלה זיהומית.
לשבור מיתוסים
על מנת לערוך דיון אמיתי בנושא טיפולי שיניים בהיריון עלינו לנפץ שני מיתוסים הקשורים לתחום השיניים וההיריון. אחד, אין סיבה שהאם תאבד שיניים בגלל העובר, שני, העובר לא גוזל סידן מהשיניים של האם. למעשה, הסידן בשיניים אינו עובר לאף מקום בגוף, אף פעם.
מיתוס השיניים ה"רכות": המיתוס לפיו במהלך ההיריון השיניים נעשות רכות יותר עקב בריחת סידן לטובת העובר הוא לא נכון. למעשה, הסידן המצוי במצב גבישי בשיניים אינו זמין לטוב העובר, שלא כמו הסידן המצוי בעצמות ועלול לברוח דרך מחזור הדם.
שכיחות גבוהה של עששת בזמן ההיריון היא תוצאה של חשיפת השיניים למתקפת חומציות עקב תופעות הלוואי של ההיריון כמו אכילה לא מבוקרת בין הארוחות (נשנושים), בחילות והקאות. לכן, במהלך ההיריון יש להקפיד על תזונה נכונה והיגיינת פה טובה במיוחד בעזרת צחצוח שיניים קבוע, חוט דנטלי וביקור תקופתי במרפאת השיניים לביקורת.
היצמדות למיתוסים אלה עלולה למנוע מהאם לנקוט פעולות פשוטות של טיפול מונע והנזק לשיניים רק יגבר, וחבל.
דלקת חניכיים בהריון
במהלך ההיריון משתחררים בגוף האישה הורמונים הגורמים, בין היתר, לתגובה דלקתית מוגזמת של החניכיים לחומרים הנמצאים ברובד הדנטלי, כך שלמרות שהיריון אינו גורם למחלות חניכיים, הוא בהחלט עלול להחמיר מחלה קיימת.
בזמן ההיריון הגוף חווה שינויים הורמונליים כמו עלייה במטבוליזם של אסטרוגן וייצור מוגבר של פרוסטגלנדין. בעקבות שינויים אלה עלולה התגובה הדלקתית של החניכיים להיות מוגברת. המשמעות של עובדה זו היא שגם כמות קטנה של רובד חיידקים עלולה להוביל לדלקת חריפה.
הנה פרדוקס מוכר במהלך ההריון: אשה הרה מפתחת דלקת חניכיים קלה שהייתה יכולה לחלוף אם רק הייתה מצחצחת היטב בימים שלאחר התהוות הדלקת. אלא שדווקא בימים אלה, עקב נפיחות ודימום מוגברים, האישה אינה מצחצחת היטב והדלקת הקלה הופכת להיות חמורה, זאת עקב הצטברות של חיידקים נוספים.
לעתים מידרדרת הדלקת עד ל"גידול של הריון" – שם מטעה, שכן לא מדובר בגידול אלא ברקמה דלקתית אותה ניתן לכרות בתהליך פשוט. בשורה התחתנה: חשוב להתגבר על הרגישות ודווקא כן לצחצח שיניים ביסודיות על מנת להיפטר מהדלקת.
לעתים, בטרימסטר הראשון להיריון קשה מאוד לצחצח, זאת בגלל תחושת בחילה דחופה. במקרים אלה מומלץ לצחצח ללא משחה או עם טיפת מלח או אבקת סודה. בנוסף, מומלץ לעבור הסרת אבן אצל שיננית בתדירות גבוהה יותר (כל 3 חודשים) על מנת לשמור על חניכיים בריאות. גם עיסוי חניכיים על ידי טיפ גומי מאוד עוזר. התכשיר קל לשימוש ומומלץ לבקש הדרכה מהשיננית או רופא השיניים.
במהלך ההיריון, יש להקפיד הקפדה יתירה על היגיינת הפה על מנת להקל בתסמיני מחלת החניכיים כמו דימום, נפיחות ורגישות ואף למנוע אותם לחלוטין. מחקרים עדכניים בתחום הראו כי כנראה שיש קשר בין זיהום חניכיים כרוני ללידה מוקדמת. המחקרים הוכיחו כי הסיכויים ללידה מוקדמת אצל נשים עם מחלת חניכיים כללית גבוה פי 4.5 עד פי 7 מאשר נשים ללא מחלת חניכיים.
אומנם מנגנון הפעולה הביולוגי הגורם לכך אינו בהיר דיו, אך ייתכן כי תוצרי הלוואי של החיידקים המשתחררים בגוף האישה החולה במחלת חניכיים, גורמים לשחרור חומרים מזרזי לידה. במילים אחרות, דווקא בזמן ההיריון יש חשיבות מכרעת לשמירה על מצב חניכיים תקין ובריא ויש להקפיד על ניקוי הפלאק, צחצוח וכיסי חניכיים נקיים מרובד חיידקים.
עששת (חורים בשיניים) בזמן היריון
עששת היא תוצאה של שיניים לא נקיות. העששת עלולה להחמיר בזמן היריון עקב שני גורמים נוספים:
- בעקבות הלחץ בבטן, הקיבה מצמצמת את נפחה ולכן מתפתחת נטייה לאכול ארוחות קטנות אך בתדירות יותר גבוהה. סגנון אכילה זה מאריך ומתדלק את משך ההתקפה החומצית על השיניים. לכן, מומלץ לנקות את השיניים בקפידה ולאחר כל ארוחה.
- הקאות בעקבות ההיריון: הקאה גורמת לכיסוי השיניים בחומצת קיבה מרוכזת ומסוכנת שעלולה לגרום לעששת. בתום ההקאה אין לצחצח שיניים באופן מיידי, זאת מחשש להורדת חלקיקים מחומר השן, אלא לשטוף את הפה היטב עם הרבה מאוד מים (אפשר לערבב את המים עם מעט אבקת סודה) ורק לאחר מכן לצחצח שיניים היטב ולקנח בשטיפת מי פה המכילים פלואור.
לפני שדנים בטיפולי שיניים תוך התייחסות מודעת להיריון ולאישה ההרה, ראשית יש להבין את התהליכים המייחדים את ההריון, זאת על פי שלושה טרימסטרים:
- טרימסטר ראשון – תקופה של התפתחות אברי העובר ולכן, בזמן זה, יש סיכון משמעותי לפגמים ממספר גורמים חיצוניים, ביניהם תרופות מסוימות ולחץ מוגבר של האם ההרה הגורם להפרשת כמויות גדולות של הורמונים מסוימים.
- טרימסטרים שני ושלישי – רוב המערכות בגוף של העובר כבר נוצרו וכעת מתמקדים בגידול.
בנוסף, חל שינוי משמעותי במעבר בין הטרימסטר השני לשלישי המתבטא בתוספת גודל ומשקל לעובר וכמובן, לאם. התוספת לבטן האם, בייחוד כאשר היא שוכבת על גבה, לוחצת על הורידים הגדולים המחזירים דם מהרגליים. זו הסיבה מדוע תנוחה זו גורמת להצטברות של דם ברגליים ובעקבות זאת, נפיחות ברגליים וירידה בלחץ הדם. בכל מקרה, עלולה להיווצר קוצר נשימה משום הפחתת הנפח הפנוי בחלל הבטן.
בהתחשב בתופעות שצויינו לעיל, ניתן לחלק את הגישה אל טיפול השיניים של האישה ההרה למספר נושאים עיקריים: טיפול מונע, טיפול שגרתי, קרינה, תרופות ועיתוי בטיפול.
עקרונות הטיפול המונע בתקופת הריון
ניקוי ושמירה על היגיינת הפה הוא אחד העקרונות החשובים שעשויים למנוע את רוב בעיות השיניים האפשריות. צחצוח יעיל פירושו שימוש בטכניקה נכונה בשילוב זמן סביר המוקדש לפעולה (3-4 דקות) בנוסף, כשאת מקבלת הדרכה מרופא השיניים או השיננית, הקדישי כמה דקות לביצוע הפעולה לידם, זאת על מנת לקבל הערות בונות.
צחצוח היא פעולה בסיסית אך לא מספקת. בנוסף, יש לנקות את המרווחים בין השיניים, שם מצטבר רוב הלכלוך והחיידקים. זאת ניתן לעשות בעזרת מגוון של אמצעים: חוט, מברשות מיוחדות, קיסמים מיוחדים וטיפים לעיסוי. בחירת המכשיר המתאים היא אישית ותלויה בתנאים הקיימים בפה. שיננית או רופא שיניים יוכלו להמליץ לך על האמצעי היעיל ביותר בשבילך.
בהיעדר מרווחים בין השיניים, חוט דנטלי הוא האמצעי הטוב ביותר. כאשר ישנם מרווחים, מגוון מברשות הדומות למברשות בקבוקים הם הפיתרון המועדף ואותן ניתן להשיג בכל בית מרקחת.
טיפים של גומי לעיסוי מצוינים לא רק לנשים בהיריון. באופן כללי, הם יעילים בהפחתת דימום בחניכיים. אופן השימוש בהם פשוט: יש להכניס את השפיץ לאתר המשולש בין כל שתי שיניים לבין החניכיים וללחוץ מספר פעמים. מומלץ לבצע פעולה זו לפחות פעמיים ביום.
ניקוי אבנית בשיניים: מומלץ לבצע כל שלושה חודשים בזמן ההיריון.
הכנה מוקדמת: כאשר מתכננים היריון, רצוי לקחת בחשבון גם טיפול שיניים כצעד מוקדם לפני תחילת היריון. צעד זה יתרום למזעור הסיכוי לטיפולי שיניים דחופים בזמן ההיריון.
זמן ההיריון הוא תירוץ מצוין לשפר הרגלי אכילה הקשורים לבריאות הפה והשיניים. השתדלי להפחית צריכת מאכלים עתירי סוכר והגבלתם לזמני ארוחות סדירות בלבד.
במשך הטרימסטר השני מומלץ לעשות את כל הטיפולים השגרתיים כגון סתימות, טיפולי שורש, עקירות לא כירורגיות ניקוי אבן ואף כתרים. יחד עם זאת במידה ויש צורך בכתר בשיניים הקדמיות כדאי להמתין עד לאחר ההיריון, זאת משום שגובה קו החניכיים אינו יציב בזמן ההיריון והתוצאה עלולה להיות לא אסתטית.
צילומי רנטגן בהריון: האם מותר או אסור?
צילומי רנטגן אינם מסוכנים לאשה ההרה, אך רצוי לעשותם במינימום ההכרחי לטיפול. מינון הקרינה לאזור השחלות שווה ל- 1:50,000 של המינון באזור הפנים במקרה של צילום רנטגן ללסתות, זאת בלי לקחת בחשבון את סינר העופרת המונח על הבטן בכל מקרה. אמצעים נוספים להגנה מפני קרינה הם פילם מהיר, מכונת רנטגן בעלת מתח גבוה וסינון הקרינה על ידי הלבשת מסננים.
לפיכך:
- אין סיבה שמינון קטן של צילומי רנטגן יגרום לבעיה לאחר הטרימסטר הראשון.
- גם אם מבצעים צילום רנטגן בטרימסטר הראשון אין הדבר מסוכן, זאת בתנאי שנוקטים את כל אמצעי הזהירות.
- באופן כללי, רצוי למתן את צילומי הרנטגן במהלך ההיריון כדי לא לקחת שום סיכון.
חומרי הרדמה / אלחוש / גז צחוק בזמן הריון
חומרי אלחוש להרדמה מקומית (זריקה) בטוחים לגמרי, בייחוד מהטרימסטר השני. חלקם הגדול מכיל תוספת מזערית של אדרנלין אותו הגוף מפיק במצבי לחץ פיזיולוגי או נפשי. תפקיד האדרנלין בזריקת האלחוש הוא לכווץ את כלי הדם באיזור הזריקה, וכתוצאה מכך נשארת כמות רבה של התרופה באיזור הזריקה לזמן ארוך. לפעולה זו שלושה תפקידים:
- למנוע מכמות גדולה של החומר לחדור בריכוז גבוה אל מחזור הדם.
- להאריך את משך האלחוש ללא הצורך להגדיל את כמות התרופה
- ליעל את פעולת התרופה נגד כאבים על ידי שמירת ריכוז יותר גבוה באיזור.
במידה ומינון מסוים של אדרנלין מסתנן אל מחזור הדם, הוא עלול לגרום להשפעה סיסטמטית עם סממנים כמו דופק מואץ ונשימה חטופה, כמו גם עלייה בלחץ הדם. כשרופא השיניים מזריק תרופת אלחוש לאשה הרה, הוא לוקח בחשבון את הסיכונים ומתכנן את ריכוז החומר כך שישיג יעילות מירבית.
יש לציין כי כמות האדרנלין בתרופה קטן לעין שיעור מהכמות שהאם עצמה עלולה להפיק עקב חרדה מכאב. בנוסף, טכניקה נכנונה של הזרקה מורידה את הסיכוי הקטן ממילא להשפעה סיסטמטית. בכל מקרה, לטיפול קצר עדיף אלחוש ללא אדרנלין.
תרופות אנטיביוטיות יש לקחת רק במידת הצורך, בהמלצת ומרשם רופא. יש להימנע מתרופות כגון טטרציקלין, כלוראמפניקול וסטרפטומיצין בזמן ההיריון. יחד עם זאת, כאשר יש צורך ממשי לקחת אנטיביוטיקה יש לקחת אותה בהקפדה. הזנחה של דלקת וחום מסוכנת לעובר ועלולה לגרום להפלה או לידה מוקדמת.
תרופות נגד כאבים המכילים חומרים נרקוטיים כגון קודאין אינן מהוות סיכון במקרה של שימוש בטווח מאוד קצר. שימוש לאורך זמן, לעומת זאת, עלול לגרום להתמכרות של העובר. עדיף להשתמש בתרופות לא נרקוטיות כמו אקמול על מנת להמנע מסיכון זה.
אסור לקחת כדורי הרגעה, אלא על פי המלצת פסיכיאטר המודע להיותך בהיריון. בכל מקרה יש לבדוק בזהירות רבה את התרופה הספציפית משום שלחלקן יש קשר מוכח למומים בלידה.
אסור להשתמש בגז צחוק במהלך ההיריון. הוא עלול לגרום למומים ואף להפלה.
פלואור לאישה בהיריון, מלבד משחות שיניים או שטיפות שאינן מיועדות לבליעה, לא צריך להינתן במינונים מיוחדים. גם אם מי השתייה באיזורך לא מכילים פלואור, התינוק יכול לחכות על גיל שלושה חודשים לקבלת תוספת פלואור, וגם אז רק לפי המלצת רופא השיניים. המינון המומלץ תלוי במספר גורמים כמו גילו של הילד וריכוז הפלואור במי השתייה. בכל מקרה אין יתרון בקבלת תוספת פלואור לפני הלידה.
שיני העובר
שיני העובר מתחילות את התפתחותן כשישה שבועות לאחר תחילת ההיריון, ואת הסתיידותן בין החודש השלישי לשישי של ההיריון. אין להשתמש באנטיביוטיקה מסוג טטראציקלין בזמן ההיריון וההנקה, מכיוון שהיא גורמת בין היתר לצביעה אפורה עד חומה של כותרות השיניים אצל היילוד. סוגים אחרים של אנטיביוטיקה ומשככי כאבים מותרים בזמן ההיריון ולקיחתם מותנית באישורו של רופא הנשים.
דאגי להייגיינת הפה והשיניים שלך והתייעצי עם רופא השיניים שלך, למענך, ובעיקר, למענו.
לפרטים וקביעת תור במרפאת המומחים של פרופ' מיזיריצקי צרו קשר באתר או התקשרו לטלפון 03-6449139 ונשמח לעמוד לרשותכם.