בין שיני בינה לשיניים כלואות
שיני בינה מאחרות להתפתח ויוצאות לאוויר בגילאי 18-23. שיניים אלה נקראות גם שיניים כלואות שאינן יוצאות למקומן הטבעי בסגר ומאחרות לבקוע.
הסיבות לתופעת השיניים הכלואות הן רבות ומגוונות ונעוצות בשינויי התזונה שעברנו מאז המהפכה התעשייתית. כך או כך, במקרה של שיניים כלואות או בקיעה חלקית בהטייה, עלולים להתפתח מספר מצבים דנטליים:
דלקת של הרקמה הרכה הסובבת כותרת של שן בינה בבקיעה חלקית. זהו הגורם העיקרי המוביל להליך של עקירת שן בינה.
פגיעה בשן הסמוכה עקב ספיגת שורשים של הטוחנת השנייה כתוצאה מהחיכוך בינה לבין שן הבינה הכלואה. תופעה נוספת הנגזרת ממצב זה של חיכוך הוא עששת אשר תגרום בסופו של דבר לעקירת השן הטוחנת ביחד עם עקירת שן בינה.
ציסטות וגידולים – שיני בינה כלואות הן אחד הגורמים להופעת ציסטות וגידולים בלסתות.
וכמובן, אי אפשר בלי לשבור מיתוס – שיני בינה אינן גורמות לצפיפות בשיניים הקדמיות.

טיפול בשיני בינה
ראשית, חשוב להגיע לביקורת שנתית אצל רופא השיניים על מנת לאבחן בקיעה או התפתחות של שן בינה ולאבחן האם יש סיבה לעקירה. לעתים יש צורך בהסרת הרקמה העוטפת את השן ומונעת צמיחה טובה ונורמלית ובמקרה כזה, רופא השיניים עושה זאת.

אלה הן הסיבות העיקריות לעקירת שן בינה:
זיהום סביב שן הבינה.
נגע עששתי בלתי ניתן לשחזור.
הפחתות ציסטה או גידול בסביבת שן הבינה.
הרס של שן קרובה.
הרס של עצם, בעיקר בין שן הבינה לטוחנת השנייה הסמוכה לה.

עקירת שן בינה – התהליך הכירורגי
בגלל מיקומה הבעייתי של שן הבינה וה"איחור" בבקיעה, רוב עקירות שן בינה נעשות בצורה כירורגית.
התהליך הכירורגי אמנם פשוט באופן יחסי אבל יש לעשותו בצורה מיומנת ועדינה. בחרו היטב את רופא השיניים שלעם וודאו כי הוא בעל הידע, המוניטין והניסיון לעקירת שן בינה בצורה הטובה ביותר.