שלבי הטיפול האורתודונטי

  • אבחנה – השלב הראשון בטיפול הוא האבחנה של ליקויי הסגר והסיבות האפשריות שגרמו להם. האבחנה חיונית לקביעת דרך הטיפול, וזיהוי הגורמים לבעיה חשוב כדי להבטיח את יציבות השיניים לטווח הארוך. המידע הנחוץ לקביעת האבחנה מבוסס על בדיקה קלינית של השיניים בכל לסת ובדיקת יחס השיניים שבין שתי הלסתות, בדיקת הפנים תוך שימת דגש על הלסתות ועל הפרופיל, וכן בדיקה של תפקודי הנשימה, הדיבור והבליעה. בהמשך עורכים סדרה של צילומי רנטגן (שיניים ופנים), וצילומי פנים ושיניים ומכינים תבניות גבס של השיניים. המידע המופק מנתונים אלה חיוני בקביעת האבחנה.
  • הטיפול האורתודונטי עצמו – מטרת הטיפול היא לתקן עמדות לקויות של השיניים בלסתות. שינוי זה מושג בעזרת מכשור שבאמצעותו מופעל כוח על השיניים. הסמכים העשויים ממתכת או חרסינה מודבקים בעזרת דבק מיוחד לפני השטח החיצוניים של השיניים והם כוללים מסילות "מתוחכמות" שבתוכן מונח החוט האורתודונטי. החוט בנוי ממתכות שונות (גמישות או קשיחות) בצורות או בגדלים שונים, והכנסתו לתוך המסילות גורמת התפתחות של כוח שמועבר ישירות לשיניים. עוצמתו של הכוח, כיוונו והיכולת של האורתודונט לשלוט עליו מהווים את הבסיס המכני של הטיפול האורתודונטי.