לקביעת תור
לייעוץ
עוד היום
מלא/י פרטייך ונחזור אליך בהקדם
ראשי  /  רפואת שיניים לילדים

רפואת שיניים לילדים

רפואת שיניים לילדים הוא ענף חשוב ברפואת השיניים הכללית. מומחה ברפואת שיניים לילדים הוא איש המקצוע שעימו מתחיל הילד כבר מגיל צעיר את תהליך השמירה על שיניו והטיפול בהן. תפקידו חשוב ביותר בקהילה, גם עבור הילד וגם עבור הוריו, שכן דפוסי השמירה על בריאות הפה והשיניים שהוא יקנה לילד עשויים ללוות אותו במשך שנים רבות ולהשפיע באופן מכריע על מצב השיניים שלו לאורך שנות חייו.

מיהו מומחה לרפואת שיניים לילדים?

מומחה לרפואת שיניים לילדים עובר בנוסף ללימודי רפואת שיניים רגילים הכשרה אקדמית נוספת של כארבע שנים בתחום הטיפול ברפואת שיניים לילדים. במסגרת התמחות זו רוכש הרופא ידע ומיומנות בגישות התנהגותיות לילדים, בפסיכולוגיה של הילד וכן לומד להשתמש בתרופות טישטוש (סדציה) ובטיפולים בהרדמה כללית.

במהלך לימודיו רוכש המתמחה ידע נרחב בהתפתחות השיניים והרקמות, באיתור בעיות הקשורות לכך, באבחון מחלות כלליות ותסמונות שונות אשר עלולות לבוא לידי ביטוי לראשונה בחלל הפה. במהלך הלימודים המתמחה גם לומד באופן נרחב כיצד אפשר למנוע עששת ושיטות טיפול שונות המתאימות לילדים. בתום הכשרה זו על הרופא לעמוד בהצלחה בבחינות המועצה המדעית של הסתדרות רופאי השיניים בישראל ולקבל תעודת מומחה מטעם משרד הבריאות.

בקיעת השיניים

השיניים הראשונות מתחילות לבקוע בערך בגיל שישה חודשים. הראשונות שבוקעות הן השיניים הקדמיות התחתונות (חותכות תחתונות). תהליך הבקיעה מסתיים בסביבות גיל שנתיים וחצי בבקיעת השיניים הטוחנות. בסך הכל צריכות לבקוע 20 שיניים ראשוניות, עשר בכל לסת.
השיניים הקבועות מתחילות לבקוע בסביבות גיל שש-שבע. גם כאן הראשונות שבוקעות הן השיניים הקדמיות התחתונות (כמובן, בעקבות נשירת השיניים הראשוניות).
במקביל, בגיל זה בוקעות גם שיניים טוחנות קבועות מאחורי הטוחנות הראשוניות. שיניים אלה אינן מחליפות שיניים ראשוניות שנשרו, אלא בוקעות בנוסף.
בגיל 13 בערך מסתיים תהליך התחלפות כל השיניים.

מהי עששת?

עששת היא מחלה זיהומית ומידבקת הנגרמת על-ידי חיידקים ופוגעת ב-99% מהאוכלוסייה. עששת היא המחלה הגורמת ל"חורים" בשיניים. העששת נגרמת על-ידי רובד חיידקים הנצמד אל פני שטח השיניים.

איך נוצרת העששת?

כאשר סביבת השיניים עשירה בנוכחות של פחמימות, ובמיוחד סוכרים, חיידקים מסוימים הנמצאים בפה מפרישים חומצות הגורמות ליציאת הסידן מהשן ועקב כך למעשה ממיסות את זגוגית השן ויוצרות "חור". בשלב השני חודרים החיידקים אל תוך שכבות השן ומאכלים אותן עד שמגיעים למוך השן (עצב השן). כאשר החיידקים מגיעים עד העצב, נוצרת בו דלקת המחייבת טיפול שורש. חיידקים אלה פוגעים לא רק בשיניים אלא גם בחניכיים ובשאר הרקמות התומכות בשן. חשוב מאוד לציין, כי בשיניים ראשוניות קצב התקדמות העששת מהיר במיוחד, מכיוון שהזגוגית המצפה אותן דקה. לכן השיניים האלה נפגעות הרבה יותר מהר מאשר שיניים קבועות, וההרס שלהן נרחב יותר.

מתי רצוי לערוך פגישה ראשונה עם מרפאת השיניים?

הגיל המתאים לפגישה ראשונה הוא בערך שנה. בגיל זה כבר נמצאות חלק מהשיניים בפה ואילו שאר השיניים מתחילות לבקוע. לפגישה זו חשיבות רבה מאוד בשלושה מישורים:

1. הדרכה והכוונה להורים כיצד לעזור במניעת התפתחות העששת, כיצד להקנות לילד הרגלים נכונים של ציחצוח השיניים, תזונה נכונה ומניעת התפתחות הרגלים מזיקים. כדאי לדעת כי בגיל צעיר, בעזרת הכוונה מתאימה, קל יותר לפתח אצל הילד הרגלים נכונים, שיסייעו להתפתחות פה ללא עששת. אמצעי המניעה נגד עששת הם כיום נרחבים ביותר ויכולים להפחית בכ-90% את הסיכוי להתפתחות עששת בשיניים.

2. כדאי, כבר מגיל צעיר, להרגיל את הילד לרופא השיניים ולמרפאת השיניים. אחד התפקידים החשובים ביותר של הפגישה הראשונה הוא להתחיל לבנות מערכת יחסים חיובית וארוכת טווח בין הרופא לבין הילד. חשוב לדעת כי אצל חלק ניכר מהמבוגרים הסובלים מחרדה מטיפולי שיניים, הדבר נובע מחוויה טראומתית, שאותה חוו בילדותם במהלך ביקור במרפאת שיניים. רופא שיניים לילדים, שמבין בפסיכולוגיה של הילד ומודע לצרכיו הייחודיים, יבנה מערכת יחסים המבוססת על אמון הדדי כבר מהפגישה הראשונה. מערכת יחסים זו תעזור לילד להתמודד בהצלחה עם הטיפול הנדרש ותפתח אצלו גישה חיובית כלפי טיפולי השיניים.

3. אסור לחכות להופעת כאב שיניים כדי להביא את הילד לטיפול ראשון. כאשר מגיעים בעקבות כאב שיניים, מדובר כבר בדרך כלל בבעיה מתקדמת הדורשת טיפול נרחב. על-ידי הקפדה על ביקורת כל שישה חודשים החל מגיל שנה, גם אם אין בעיות מיוחדות או כאבים, ניתן להפוך את הביקור לחוויה חיובית ואף נעימה. בביקורים אלה ניתן לאבחן שיניים שעלולות לפתח עששת ולבצע בהן טיפול מונע, למשל על-ידי איטומים (הרחבה על כך בהמשך). כמו כן ניתן לאתר מוקדי עששת, כאשר הם בשלב התחלתי בו ניתן לטפל בקלות, ולא בשלב בו נדבקו שיניים נוספות ואז הטיפול הופך למורכב, נרחב ויקר הרבה יותר.

מה קורה בפגישה הראשונה?

הדעה הרווחת היא שהפגישה הראשונה כוללת אך ורק בדיקה הסובבת סביב השאלה האם לילד יש עששת, וכמה סתימות יש לבצע. בפועל, בדיקה ראשונה המבוצעת כהלכה ובאופן מקצועי, מורכבת ממכלול נרחב הרבה יותר של בדיקות ואבחונים ונחלקת לשניים: בדיקת הילד ומתן הדרכה להורים ולילד.

בדיקת הילד

הבדיקה כוללת תשאול על הרקע הרפואי של הילד והתנסויותיו הקודמות עם רופאי שיניים ורופאים אחרים. אחר-כך הרופא יבדוק את מראהו החיצוני של הילד, את מבנה הפנים וצורתם, את הלסתות והיחס ביניהן ועוד. לעיתים עשוי דווקא רופא השיניים להיות הראשון שמאבחן בעיות ומחלות שונות אצל הילד.

אחרי הבדיקה החיצונית נערכת בדיקת חלל הפה, אשר בה נבדקים מראהו הכללי, מצב הלשון, החניכיים, החך וצורתו, כמות הרוק ואיכותו ועוד. כמו כן בודקים את מספר השיניים, צורתן, מבנה השיניים, מיקום השיניים בקשת, היחס בין השיניים בעת סגירת הלסתות, תיפקוד מפרקי הלסתות והימצאותם של מוקדי עששת.

מתן הדרכה להורה ולילד

במהלך ההדרכה יודגשו הנושאים הבאים:

ציחצוח שיניים: למה חשוב לצחצח שיניים? מתי צריך לצחצח? איך מצחצחים נכון?
חשוב לדעת כי מטרת ציחצוח השיניים היא סילוק רובד החיידקים אשר נצמד אל השיניים והרקמות הרכות. הרובד מורכב מזנים רבים של חיידקים הצמודים אל השן ומפרישים חומצה, הגורמת ליציאת סידן מהשן ולהיווצרות עששת. בנוסף, גורם רובד החיידקים לדלקות חניכיים ולפגיעה ברקמות התומכות בשן בחלל הפה.

צריך לזכור כי בשלבים הראשונים רובד החיידקים הוא רך וניתן לסלקו בקלות על-ידי ציחצוח נכון. בשלבים המתקדמים, אם הרובד לא סולק, הוא מסתייד והופך לאבנית. סילוק אבנית כבר אינו אפשרי על-ידי ציחצוח ומצריך התערבות של הרופא או השיננית.
כדי לסלק את הרובד, חשוב לדעת כיצד יש לצחצח את השיניים בצורה נכונה ויעילה. אצל ילדים מתחת לגיל שמונה הקואורדינציה עדיין לוקה בחסר, ולכן יש צורך כי ההורה יסייע לילד בצחצוח שיניו. המלצת הרופא כוללת גם את בחירת המברשת המתאימה לכל גיל מבחינת הגודל והצורה, משחת השיניים הנכונה בתכולת הפלואור שלה וכן המלצות על עזרים נוספים לשמירה על היגיינת הפה ומניעת בעיות שיניים עתידיות אצל הילד.

מתי כדאי לצחצח את השיניים? מומלץ לצחצח שיניים פעמיים ביום: כאשר קמים בבוקר ולפני השינה. ההמלצה הזאת מתבססת על אופן הפרשת הרוק בפה. לרוק מספר תפקידים חשובים בהגנה על השיניים: הוא שוטף את השיניים משאריות מזון, מקשה על היצמדות חיידקים אל השן ואף מכיל חומרים שונים, המסייעים בניטרול החומצה המופרשת על-ידי החיידקים. בנוסף, הרוק מכיל סידן ופלואור אשר נספגים בזגוגית השן ויכולים למנוע נזקים ראשוניים לשלמות השן ולעיתים אף לתקנם.

כמות הרוק ואיכותו, מבחינת תכולת החומרים, משתנה במשך שעות היום. במהלך הלילה בשעת השינה כמות הרוק יורדת משמעותית ביחס לכמותו בזמן ערות. זאת הסיבה לכך שבשעת שינה לא מתבצעים שטיפת השיניים וניטרול החומצה, ולכן דווקא בלילה הפעילות החיידקית היא האינטנסיבית והמזיקה ביותר. צחצוח קפדני של השיניים לפני השינה יפחית למינימום את כמות החיידקים על השיניים, ואילו הפלואור, אשר נמצא במשחה, יוסיף הגנה לשיניים במשך הלילה, שכן הפלואור נספג בזגוגית השן ומעלה את עמידותה בפני החומצות המופרשות על-ידי החיידקים.

בצחצוח של הבוקר אנו מסלקים את כמות החיידקים שהצטברו במהלך הלילה על השיניים, ובאמצעות הפלואור הנמצא במשחת השיניים אף מעשירים את הרוק ואת זגוגית השן במינרלים החיוניים להגנה על השן.

בהתאם לגיל הילד ימליץ הרופא על עזרים נוספים לציחצוח, כגון: שטיפות המכילות פלואור (מתאים רק מגיל שש); תוספות פלואור בכדורים – בהתאם לאזור המגורים וגיל הילד; שימוש בחוט דנטלי (בדרך כלל מעל גיל שמונה, כאשר כבר קיימת קואורדינציה מספקת).

תזונה

מה עושים עם ילד שאוכל כל היום ממתקים? או כיצד לאכול ממתקים בלי לפגוע בשיניים?
בעבר נהגו רופאי השיניים להטיף לילדים: "אל תאכלו ממתקים!" כיום ברור שמדובר בדרישה לא ריאלית, שכן הממתקים או החטיפים, שגם הם עשירים בסוכרים, סובבים את הילד בכל המסגרות שבהן הוא נמצא. גם אם הבית יהיה ריק מממתקים או חטיפים, עדיין הוא יכול לפגוש אותם בגן, בבית הספר, במסיבת יום ההולדת וכו'. לכן כדאי לדעת איך לכוון את הילד לאכילה נכונה של דברי מתיקה וחטיפים.

מהם הרגלי אכילה נכונים?

ראשית, יש להתייחס לשני גורמים מרכזיים בנוגע להרגלי האכילה המזיקים: תדירות האכילה ודרגת הדביקות של האוכל.

התדירות

אם כבר שוקולד, אז כל החבילה בבת אחת!
לאחר אכילת מזון עשיר בסוכרים נוצרת בחלל הפה סביבה חומצית כתוצאה מפעילות החיידקים הנמצאים ברובד הדבוק לשיניים. בסביבה חומצית, כידוע, מתרחשת יציאת סידן מזגוגית השן. זהו, כאמור, השלב ההתחלתי של היווצרות העששת. סביבה חומצית זו מתקיימת בפה לאורך כ-45 דקות עד לניטרולה על-ידי הרוק. לכן, כאשר אנו אוכלים דברי מתיקה בתדירות גבוהה, אנו יוצרים רצף ארוך של חומציות בחלל הפה, שהרוק לא מספיק לנטרל. ניתן להמחיש זאת בדוגמה הבאה: אכילת חפיסת שוקולד. אם אוכלים בבת אחת את כל החפיסה, נוצרת חומציות בפה למשך כ-45 דקות. לאחר מכן נשטף השוקולד על-ידי הרוק והחומציות המזיקה מנוטרלת. מאידך, אם אוכלים קוביית שוקולד מדי חצי שעה, נוצר בפה רצף בן מספר שעות של חומציות, ולכן הנזק הנגרם במקרה כזה הוא גדול יותר. כלומר, אם כבר החלטתם לחסל חפיסת שוקולד שלמה, עדיף שתעשו את זה בבת אחת…

דביקות האוכל ומסיסותו:

חשוב לדעת כי ככל שהמזון דביק יותר ואינו נשטף או מומס בתוך הפה במהירות, פוטנציאל הנזק שלו גבוה יותר. קחו, לדוגמה, את חטיפי הצ'יפס. מתברר שהם מזיקים לשיניים הרבה יותר משוקולד, מכיוון שהשוקולד נמס ונשטף בקלות, ואילו חטיפי הצ'יפס נדבקים ונשארים למשך שעות ארוכות בחריצי השיניים ובכך מהווים קרקע מזון זמינה לחיידקים. מזונות נוספים הנחשבים לדביקים הם הבמבה, הטופי, המרשמלו ועוד.

איך בכל זאת מכוונים את הילד לאכילה נכונה? מומלץ לתת לילד את החטיפים או הממתקים בפעם אחת ולא לחלק למנות קטנות על פני כל היום. בנוסף, אם כבר אוכלים ממתק, עדיף לאכול אותו כקינוח בצמוד לארוחה העיקרית, מכיוון שכך הנזק הנגרם הוא קטן יותר באופן משמעותי.

מלאו את הפרטים מטה ונחזור אליכם בהקדם

  • מומחי רפואת השיניים המובילים
  • הציוד המקיף והמתקדם בישראל
  • 25 שנות נסיון בהשתלת שיניים
  • תכנית טיפולים בהתאמה אישית
החזירו לעצמכם את החיוך!